חוק ביטוח נפגעי תאונות מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה ועקב התאונה איבד את כושרו לעבודה.
הגמלה לפי חוק זה משולמת לכל היותר בגין 90 יום של אובדן כושר עבודה.
אדם שנחבל בגופו ועקב כך איבד את כושרו לעבוד, גם אם לא עבד קודם לכן או עקרת בית שאינה מסוגלת לעבוד במשק ביתה – יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין 90 ימי היעדרות, אלו נקראים "דמי תאונה".
זכות התביעה ניתנת:
הן לשכיר והן לעצמאי בין אם התאונה בישראל ובין אם ארעה מחוץ לישראל, כאשר דמי התאונה ישולמו לכל היותר ל- 90 ימים רצופים החל ביום התאונה.
אדם המגיש תביעה לדמי תאונה יהא זכאי לתשלום, אלא אם כן אם הוא זכאי לתשלום עפ"י חיקוק אחר כגון אדם שמשולמים לו ימי מחלה או אדם הנפגע במסגרת תאונת דרכים.
על הנפגע להיבדק תוך 72 שעות משעת התאונה.
עובד שכיר או עצמאי יהיו זכאים ל-75% משכר הרבע השנתי שקדם ליום התאונה מחולק ב-90 ימים, כאשר לא ישולמו דמי תאונה בעד שני הימים הראשונים אם איבד את כושרו לתפקד לתקופה קטנה מ-12 ימים.
למי שאינו עובד או עקרת בית
25% מהשכר הממוצע במשק כפי שהיה בחודש ינואר שקדם ליום התאונה, כאשר לא ישולמו דמי תאונה בעד 14 הימים הראשונים לאחר התאונה.
יש להגיש את התביעה תוך 90 יום מיום התאונה, אחרת התביעה תתיישן.
כמובן שזכות התביעה מתווספת לזכות תביעה עפ"י ביטוח, כלומר אדם המבוטח בביטוח כלשהוא יהא זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולתבוע "דמי תאונה".
ייחודה של תביעה זו היא דוקא במקרים בהם אדם ללא ביטוח ואין לו מקור הכנסה.