האם מחלת גב תוכל להיחשב תאונת עבודה?

מקרה מעניין שנבחן בבית הדין לעבודה בעניין מחלת גב

מחלת גב תאונות עבודה?

האם מחלת גב תוכר כמיקרטראומה?

התובע יליד 1962 שירת כטייס בחיל האוויר, כיום הינו רופא גינקולוג אשר התמחותו ועיסוקו כירורגיה אנדסקופית גניקולוגית. במהלך שירותו הצבאי עבר ניתוח בגבו וקצין התגמולים הכיר בנכות בשיעור 20%.

 

תביעה לביטוח לאומי בגלל פריצת דיסק חוזרת

התובע הגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בו כ”תאונת עבודה” עקב פריצת דיסק חוזרת, צלקות וכאבים נוירופטיים.

הביטוח לאומי טען כי:

התובע עובד כרופא גינקולוג ומבצע ניתוחים וכי בתקופה שטרם הבעיות, הגדיל משמעותית את עבודתו כמנתח ולא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו של התובע ולא הוכחה תורת המיקרוטראומה ולכן דחה את תביעתו.

התובע ערער אחר קביעה זו לבית הדין לעבודה.

לאחר ששמע בית הדין את עדותו של התובע והיא נמצאה מהימנה כאשר התשית העובדתית שנקבעה היא:

כי בתקופה שבין ינואר 2013 ועד ינואר 2014 חל שינוי משמעותי בהיקף עבודתו ובאותה שנה ביצע סה”כ 718 אופרציות ניתוחיות וכן 7,200 בדיקות;

כל ניתוח שהוא מבצע אורך 120 דקות, במהלכן הוא עומד על הרגליים ברציפות, תוך כפיפת הגו לפנים וכן הגו מצוי בתנועות סיבוב ללא שינוי במיקום הרגליים.

שולחן הניתוחים נמוך ולכן מחויב כיפוף של הגו והצוואר לפנים במהלך כל ניתוח;

האם יכולה מחלת גב להיחשב לתאונת עבודה?
האם יכולה מחלת גב להיחשב לתאונת עבודה?

כל פעולה כירורגית שהוא מבצע אורכת בממוצע כ- 20 דקות וכל בדיקה של אישה אורכת 15 דקות וגם במהלכן הוא עומד על הרגליים בתנוחה כפופה;

בשנת 2013 חל גידול בהיקף עבודתו (עמ’ 5 ש’ 15-19) ובמסגרת זו הסביר כי לבד מבדיקת כ- 7000 מטופלות בשנה, יש בדיקות US וגינליות שבה הוא צריך להתכופף ולעמוד בתנוחה של נטייה לצד.

וכן יש פעולות שמתבצעות בישיבה ורכינה קדימה כמו “קולנוסקופיה” ו”היסטרוסקופיה” שאלו הן בדיקות שהוא היחיד שמבצע וכאלה קיימות מאות בשנה;

התובע עבר שני ניתוחים בגב בחודש פברואר 2014.

 

בית הדין מינה מומחה אשר נתבקש להשיב על מס שאלות:

1. ממה סובל התובע?

2. האם ישנו קשר סיבתי לעבודה ביות מ-50%?

3. האם ניתן לומר כי מדובר בליקוי הנגרם דרך פגיעות זעירות כדוגמת טיפות מים המחוררות סלע עליו הן נוטפות?

4. מהי השפעת עבודתו של התובע על הליקוי?

 

המומחה השיב כי מדובר מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות” (להלן מנ”ד, שם נרדף ספונדילוזיס).

מחלת המנ”ד מתפתחת כאשר קימים גורמי סיכון להתפתחותה. גורמי הסיכון להתפתחות המנ”ד, חלקם גורמים פנימיים וחלקם חיצוניים. גורמי סיכון פנימיים הנם: גורם גנטי, משקל יתר ועישון.

גורמים חיצוניים הנם בן השאר תנאי ונסיבות עבודה מסויימים.

תנאי עבודה המהוים סיכון ללקות במנ”ד הנם:

עבודה הכורכת כפיפה וישור גוו חוזרים על עצמם, הרמה נשיאה ודחיפת חפצים כבדים ועבודה בתנוחות “מגושמות” כגון נטיית גוו ממושכת ורכינה מתמשכת.

המומחה בחן את חומר הראיות והחומר הרפואי וכתב בחוות דעתו כי:

בבואי לבחון את חומר הראיות (תיקים ורישומים רפואיים) נתקלתי בקושי נדיר: אין בנמצא תעוד שוטף על מצבו הבריאותי של התובע. ואין לנו אלא עדותו של התובע כי מאז 1992, עת עבר ניתוח לכריתת דיסקה בין חולייתית בגבו, ועד שנת 2005 לא סבל ממחושים ותסמינים הקשורים במנ”ד ומשנת 2005 עד 2014 עת עבר שני ניתוחים בגבו, לא סבל ממחושים ותסמינים הקשורים במנ”ד. הטענות העיקרית של התובע הנן כי תנאי עבודתו מהוים גורם סיכון ללקות במנ”ד מטבען וחשיבותו של גורם זה עלתה בשנית 2013 בצורה ניכרת נוכח עומס בעבודה בה מצא את עצמו בשנה זאת. לאור זאת איני יכול אלא לטעון כי טענתו של התובע תיתכן וכי הסבירות שהמנ”ד גרם להחמרה במצבו אינה פחותה מ- 50%.”

המומחה קבע כי האופן בו תרמו תנאי עבודתו של התובע להופעת מחלתו הנו על ידי הצטברות נזקן של פגיעות זעירות מרובות לנזק משמעותי וכי מחלתו של התובע נגרמה על ידי צרוף שלשה גורמים האחד הנו הגורם הגנטי, השני הנו פגיעותו של עמוד השדרה של התובע בעקבות פריצת דיסק ושני ניתוחים שעבר לפני שנת 2013 והשלישי הנו תנאי עבודתו במיוחד החל משנת 2013. כאשר תרומת תנאי העבודה, להתפתחות המחלה, היא אמנם פחותה מתרומת הגורמים האחרים אך עדיין עולה על 20% מן ההשפעה הכוללת.

המוסד לביטוח לאומי ניסה לערער אחר קביעותיו של המומחה והפנה אליו עשרות שאלות הבהרה אולם המומחה נותר איתן בדעתו.

לאור זאת קבע בית הדין כי דין התביעה להתקבל.

בית הדין קבע כי המומחה קובע כי התובע סובל ממחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות ותנאי עבודתו היוו גורם סיכון חיצוני משמעותי ללקות במחלה.

המומחה קובע כי קיים קשר סיבתי רפואי של מעל 50% בין המחלה לתנאי עבודתו של התובע. המומחה מסביר כי מחלתו של התובע נגרמה עקב 3 גורמים: גנטיקה, הפגיעה בעמוד השדרה בעברו ותנאי עבודה וכי לתנאי עבודתו תרומה להתפתחות המחלה העולה על 20%.

בתשובותיו לשאלות ההבהרה שב המומחה על עמדתו ומתעמת בהצלחה עם מאמרים שהובאו בפניו.

בית הדין לא קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי כי בשל היותו של התובע מוכר כנכה משרד הביטחון, מדובר כאן ברקע תחלואי מובהק שכן אין ספק שלתובע עבר רפואי ברם זוהי תפקידה של הועדה הרפואית לנכות מצב קודם ואין בכך כדי לדחות את התביעה.

 בית הדין חזר על הלכת בית הדין הארצי לעבודה כי

 ” מטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם ביה”ד לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. קביעת קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין” (דב”ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ’ – המוסד לביטוח לאומי פד”ע ז 374, 383):

הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן.”

בית הדין מצא את חוות דעתו של המומחה מנומקת ומבוססת ואימץ אותה ולכן קיבל את התביעה/ערעור של התובע.

בית הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסך של 8500 ₪.

השאר/י תגובה

אודות עו"ד שלהבת רובין

עו”ד שלהבת רובין מתמחה זה כ-20 שנים בייצוג ובייעוץ משפטי בתחום תביעות נזקי הגוף ופועלת למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות תלמידים בבית הספר ומחוצה לו ותביעות חיילים ושוטרים במהלך השירות. כמו כן, מייצגת עו”ד רובין נפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות שונים

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

קטעי וידאו אחרונים

הרשם לניוזלטר שלנו

אך ורק עדכונים חשובים, אנו מתחייבים לא לשלוח ספאם