התפוצצות רכב האם ומתי תחשב תאונת דרכים?

צירוף של דליפת גז ממיכל גז ברכב והדלקת סיגריה - גרמו לפיצוץ ושריפה של הרככב

פיצוץ רכב עקב הדלת סיגריה

האם נהג שהדליק סיגריה ועקב כך התפוצץ הרכב ונגרם נזק לתבוע – האם זכאי לפיצוי?

האם מדובר ב”תאונת דרכים” לפי החוק?

התובע נהג ברכבו, ולפתע, ברגע שהדליק סיגריה, התפוצץ הרכב כתוצאה מפיצוץ בלון גז שהונח ברכב יום לפני ודלף ממנו גז לחלל הרכב (להלן: “התאונה” או “האירוע”).

חב’ הביטוח כפרה באחריותה לפיצוי התובע, טענה כי האירוע נשוא התביעה אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק ועתרה לדחיית התביעה על הסף.

התביעה הגיעה לפתחו של בית המשפט אשר דן בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים עפ”י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?

בית המשפט בחן את נסיבות המקרה, החוק והפסיקה והכריע כי לא מדובר בתאונת דרכים!!! 

 

תאונת דרכים עפ”י הגדרתה בחוק הפיצויים הינה:

מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה;

יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו,

אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי;

ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי“.

 

המבחן לסיווג תאונה כתאונת דרכים הינו משולב;

ראשית, יש לבדוק אם מתקיימים כל התנאים המצטברים הקבועים בסעיף ההגדרה:

(1) מאורע, (2) נזק גוף, (3) עקב, (4) שימוש, (5) ברכב מנועי, (6) למטרת תחבורה;

זוהי ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים.

שנית, וככל שהאירוע אינו נכנס תחת ההגדרה הבסיסית, יש לבחון אם המקרה נופל תחת אחת משלוש החזקות החלוטות המרבות שנקבעו:

התפוצצות או התלקחות של הרכב בשל רכיב או חומר אחר החיוני לכושר נסיעתו,

מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או ניצול הכח המכני של הרכב בנסיבות המפורטות בסעיף.

לבסוף, ככל שהאירוע נופל תחת ההגדרה הבסיסית או אחת החזקות המרבות, יש להוסיף ולבחון אם האירוע לא נופל בגדר החזקה הממעטת, לאמור אם אין מדובר במאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כי אז אין האירוע מהווה תאונת דרכים.

כאמור, התובע טען לתחולת חוק הפיצויים כשהוא נסמך על ההגדרה הבסיסית של המונח “תאונת דרכים”. חב’ הביטוח אינה חולקת על התקיימות היסוד של שימוש ברכב למטרות תחבורה.

המחלוקת בין הצדדים נטושה סביב המשמעות שיש ליתן ליסוד “עקב”, המצביע על הצורך בקשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין המאורע שגרם לנזק הגוף לבין השימוש ברכב מנועי. השאלה הינה אפוא, אם מתקיים הקשר הסיבתי הדרוש בין השימוש ברכב לבין האירוע והנזק שנגרם לתובע.

 

קשר סיבתי עובדתי

הקשר הסיבתי עובדתי נוגע לזיקה בין השימוש ברכב למטרות תחבורה לבין אירוע הנזק שנגרם לתובע, והכוונה היא לפן העובדתי בלבד.

המבחן לקיומו של קשר סיבתי עובדתי הוא הסיבה שבלעדיה אין.

במילים אחרות, האם אלמלא השימוש ברכב למטרות תחבורה, לא היה נגרם נזק?

(ע”א 358/83 שולמן נ’ ציון חברה לביטוח בע”מ, פ”ד מב(2) 844 (1988)).

הסיבתיות העובדתית עניינה בזיקה בין גורם פלוני לבין התוצאה המזיקה, ובענייננו בזיקה שבין השימוש ברכב למטרות תחבורה לבין נזק הגוף.

 

על אף שנדמה כי הקושיה העיקרית, בנסיבות בהן עסקינן, נוגעת לקשר הסיבתי משפטי, נראה כי קיימת בעייתיות גם בקשר הסיבתי עובדתי, שכן התובע עצמו טוען כי הרכב התפוצץ לאחר שהדליק סגריה ובשל הגז שדלף בחלל הרכב ולמעשה הדבר אירע ללא קשר לנסיעה ברכב או השימוש בו, גם אם זה היה למטרות תחבורה.

 

במלים אחרות, לא ניתן לומר כי אלמלא הנסיעה ברכב לא היה מתרחש הפיצוץ, שכן גם אם התובע עמד מחוץ לרכב או רק ישב בו, מבלי שזה היה בנסיעה, והדליק סיגריה, הפיצוץ היה נגרם.

זה המקום להדגיש כי התובע לא טען בתביעה וגם לא בתצהיר כי הנסיעה ברכב היא זו שהביאה לדליפת הגז ולמעשה לא הוכחה כל זיקה עובדתית בין הנסיעה ברכב לבין דליפת הגז.

לא הוכח כי האמגזית היתה תקינה (ואין כל סיבה להניח זאת), לא הוכח כי ‘ברז’ הגז נסגר היטב בטרם הונחה ברכב, לא הוכח כמה זמן היתה שם ואם הדליפה לא היתה קשורה לכל גורם אחר ולא הובאה כל ראייה או חוות דעת בעניין.

בהעדר מסד עובדתי בהקשר זה, ברור שלא ניתן לקבוע, גם לא במונחים של סבירות והסתברות, כי הנסיעה ברכב היא שגרמה או הביאה לדליפה הגז.

אדרבא, מטענת התובע בתצהיר ומטענות בא כוחו בקדם המשפט, ניתן להבין כי הגז דלף מהבלון לפני שהתובע עלה לרכב והחל בנסיעה.

הרכב התפוצץ עקב דליפת גז ממיכל והדלקת סיגריה
הרכב התפוצץ עקב דליפת גז ממיכל והדלקת סיגריה

 

 קשר סיבתי משפטי

המבחן לקביעת קשר סיבתי משפטי, הינו מבחן הסיכון התחבורתי תוך שילוב מבחן השכל הישר.

מבחן הסיכון מתוחם על ידי מבחן השכל הישר, ויש להוכיח כי השימוש ברכב מנועי אכן תרם תרומה רלוונטי ממשית כלשהי להתרחשות הנזק.

על-מנת שנזק ייגרם עקב שימוש ברכב מנועי, נדרש כי נקודת המגע בין השימוש והסיכון לא תסתכם ב”הזדמנות” בלבד.

קשר סיבתי יישלל מקום שההתנהגות בו תורמת לאירוע גורם הנזק רק במונחים של הימצאות הניזוק ברכב מבחינת הזמן והמקום, אך לא משום בחינה רלוונטית אחרת לעניין שימוש ברכב.

בבחינת הסיכון התחבורתי יש לבחון אם הנזק הוא בתחום הסיכון הרלוונטי שהפעילות ברכב יצרה ובגינה החוק ביקש להטיל אחריות.

לא אחת נקבע כי הסיכונים המקיימים את הקשר הסיבתי המשפטי הם אלה שמאופיינים בכך שהם טמונים ברכב מעצם טיבו וטבעו או שהם קשורים בסיכונים אופייניים לשימוש ברכב.

לצד המבחנים הנזכרים עומד לו מבחן נוסף – מבחן הזירה, שהתפתח בפסיקה כמבחן עזר למקרי גבול קשים, ואשר נועד להפיג את הערפל המשפטי ולסייע לתחום את גבולות הקשר הסיבתי-משפטי לנסיבות בהן אין הרכב משמש אך ורק זירה לאירוע, אלא מהווה גורם ממשי במסגרתו (ראו: ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה רביעית, עמ’ 218).

לצורך בחינת השאלה אם השימוש ברכב גרם לנזק גופני אם לאו, יש להבדיל בין תרומה מקרית לבין תרומה רלוונטית.

עוד נקבע “התערבותו של גורם זר תנתק את הקשר הסיבתי אם אינה מהווה מימוש של סיכון;

זרות” הגורם המתערב היא ביחס למכלול התחבורתי בו התרחש האירוע, קרי, הרכיב הנתפס כ”זר” או מחוללו של רכיב זה אינם חלק אינטגרלי מהסביבה התעבורתית שבו עושה הרכב את דרכו.

ככל שייעוד הגורם המתערב או מחוללו, כפי שהתבטא באירוע, הוא תחבורתי, הריהו מהווה חלק מן המכלול התחבורתי,

ולפיכך חלק מן הסיכון שבשימוש ברכב, תהא שכיחות הגורם המתערב באשר תהא.

ודוק: מחוללו של האלמנט המתערב צריך שיהא בדרכו של הרכב המעורב באירוע, גם במובן של שולי הדרך, שאם לא כן, אינו נופל בגדר הסיכון שבשימוש ברכב המעורב”.

פסה”ד עולה כי התנאים של ה”זרות” והשכיחות, הם בבחינת כלים שלובים:

כאשר השכיחות נמוכה אך מדובר בגורם שאיננו זר למכלול התחבורתי, יוכר הקשר הסיבתי המשפטי, וכך גם מקום שבו הגורם הוא זר למכלול התחבורתי אך שכיחותו גבוהה.

המסקנה המתבקשת היא כי לא מתקיים בענייננו קשר סיבתי משפטי. התפוצצות הרכב והנזק שנגרם לתובע עקב כך, אינם תוצאה של סיכון הטמון ברכב מעצם טיבו ואינם תוצאה של סיכון האופייני לשימוש ברכב. משלא נטען, וממילא לא הוכח, כי דליפת הגז היתה קשורה לנסיעה ברכב, אזי לא ניתן לקשור בין השימוש ברכב לבין אירוע ההתפוצצות ולא ניתן לטעון כי הנסיעה ברכב תרמה באופן רלוונטי וממשי לקרות הנזק.

הטענה ל’גרימת נזק” לבלון הגז עקב הנסיעה הינה טענה עובדתית המצריכה הוכחה ובכל מקרה מדובר בטענה שלא נטענה בתביעה וגם לא בתצהיר הנסיבות.

התובע טען כי בלון הגז נשכח ברכב ולא מן הנמנע כי הגז דלף מהבלון עוד לפני תחילת הנסיעה וללא קשר אליה.

הקשר בין השימוש ברכב למטרות תחבורה לבין האירוע הינו מקרי לחלוטין, שכן האירוע יכל להתרחש באותה מידה לאחר הדלקת סיגריה ברכב, גם בזמן ישיבה סתם בו וללא נסיעה וייתכן מצב בו הבלון היה מתפוצץ, עם הדלקת סיגריה, גם אם היה בתוך אחד מחדרי הבית, בתוך מחסן או בתוך כל מקום סגור אחר.

הרכב שימש למעשה אך כזירה לאירוע ככל זירה אחרת והאירוע לא נגרם “עקב” השימוש ברכב. הסיבה הישירה להתפוצצות הרכב אינה קשורה כלל לסיכונים הנובעים מהרכב עצמו או מהשימוש בו.

התובע טען כי התפוצצות הרכב בנסיבות דנא היא בגדר “סיכון תחבורתי” נוכח ריבוי מקרים אלה.

בטענה זו אין ממש ואין בסיס עובדתי לטענה בדבר ריבוי מקרים של דליפת גז מבלון גז, דווקא ברכבים, להבדיל מכל מקום אחר.

שכיחות אירועי התפוצצות רכב בשל דליפת גז מאמגזית שהונחה ברכב לשימוש מזדמן אינה גבוה ואינה שונה מהתפוצצות האמגזית בשל דליפת גז, בכל זירה אחרת.

ויוטעם כי העובדה שהתאונה ארעה בחלל סגור של הרכב אינה מובילה למסקנה אוטומטית שעסקינן בתאונת דרכים, וזאת כל עוד לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין השימוש ברכב לבין הנזק שנגרם.  

לאור זאת דחתה בית המשפט את התביעה וקבע כי לא מדובר בתאונת דרכים!

האם חלה החזקה המרבה הנוגעת להתפוצצות או התלקחות רכב? 

החזקה, כפי שהתפרשה בפסיקה, קובעת כתנאי הכרחי כי ההתפוצצות או ההתלקחות יגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר חיוני לכושר נסיעתו של הרכב.

במקרה שהתעורר בע”א 5408/03 אבו קטיפאן נ’ הדר חברה לביטוח בע”מ, פ”ד נח(6) 433, 433 (2003) פרצה שריפה בזמן שהרכב חנה בשל כך שאחד הילדים שיחק במצית ומשהאש אחזה בבגדי הילדים שישבו במושב האחורי ובריפוד המושב, הרכב התפוצץ.

הובהר שם כי חזקה זו הינה חריג למבחן התחבורתי ומכאן ראוי לפרשה באמות מידה זהירות, ונקבע כי תנאי להכרה באירוע כתאונת דרכים הינו שהחומר שגרם להתלקחות או התפוצצות הוא רכיב או חומר החיוני להגשמת כושר התנועה של הרכב:

עתה ברור כי העובדה שבענייננו מקור האש הראשוני היה מצית – שהוא גורם שמחוץ לרכב – אינה שוללת כשלעצמה את תחולת החזקה, אולם בד בבד אין היא תנאי מספיק להפעלתה.

לוּ למשל הייתה האש שבמצית מציתה את מכל הדלק של הרכב, ברי כי המקרה היה בא בגדר “תאונת דרכים” כמשמעותה בחוק.

אלא שלא זה המצב בענייננו. כאן המשחק במצית גרם להתלקחות המושבים והריפוד ולחריכה או שרפה של רכיבים אחרים בתא הנהג, כגון לוח המחוונים.

…..

נראה אפוא כי במסגרת המבחן שקבענו באים הדלק, השמן ואולי גם – בלי לקבוע מסמרות בעניין זה ובלי להתוות רשימה סגורה – מערכת ההצתה, המצבר, המנוע וצמיגי הגלגלים.

ואכן, ניתן לשער כי בקווים כלליים, אלה הם הרכיבים והחומרים שעמדו לנגד עיניו של המחוקק בחוקקו את החזקה המרבה“.

נקבע עוד כי:

הבחנה זו מחייבת את המסקנה כי לא הרי מקרה שבו אש אוחזת במכל הבנזין, וכתוצאה מכך מתלקחת המכונית או מתפוצצת – נסיבות טיפוסיות להחלת החזקה המרבה – לבין מקרה שבו נדלק ריפוד המושב או רכיב אחר שאינו חיוני לכושר הנסיעה של הרכב, והאש מתפשטת גם לרכיבים אחרים בתא הנהג.

מקרה אחרון זה, כעיקרון, אינו בא בגדר החזקה אפילו אם בסופה של השרפה נגרם לרכב נזק המונע את האפשרות לנסוע בו. שרפה זו אמנם אחזה ברכב, אך אין היא שונה, לעניין תחולת החוק, משרפה בבית מגורים או בכל זירה אחרת“.

בנסיבות כאן, נטען כי הרכב התפוצץ לאחר שהתובע הדליק סיגריה ובשל דליפת גז שמקורה בבלון הגז שנשכח ברכב.

מקור האש הינו חיצוני ועל פני הדברים נראה כי לא מתקיים התנאי לפיו הרכב התפוצץ בשל “רכיב חיוני לכושר נסיעתו“, שכן בלון הגז הינו רכיב זר לרכב ואינו רכיב חיוני לכושר תנועתו ונסיעתו, גם אם בסופו של דבר ההתלקחות גרמה לשריפת כל החלקים ברכב, גם החיוניים לנסיעה מביניהם.

מכאן, קבע בית המשפט כי לא מתקיימת החזקה המרבה הנוגעת להתפוצצות

או התלקחות של הרכב בשל רכיב או חומר חיוני לכושר נסיעתו.

השאר/י תגובה

אודות עו"ד שלהבת רובין

עו”ד שלהבת רובין מתמחה זה כ-20 שנים בייצוג ובייעוץ משפטי בתחום תביעות נזקי הגוף ופועלת למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות תלמידים בבית הספר ומחוצה לו ותביעות חיילים ושוטרים במהלך השירות. כמו כן, מייצגת עו”ד רובין נפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות שונים

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

קטעי וידאו אחרונים

הרשם לניוזלטר שלנו

אך ורק עדכונים חשובים, אנו מתחייבים לא לשלוח ספאם