מידע רפואי חלקי ונזקים לתינוק – רשלנות? יש פיצוי?

האם מגיע להורים לקבל פיצוי בגין הריון שהוספקת מוקדם מידי וכלל לידת ילדה הסובלת מבעיות רפואיות ונזקי גוף

האם הורים יכולים לתבוע את בית החולים בטענה לרשלנות רפואית – עקב מידע חלקי שקיבלו?

 

  • הפסקת הריון בשבוע 25 בשל מסירת מידע חלקי הובילה ללידה מקודמת אשר גרמה לתינוק נזק גוף.
  • האם גם לתינוק ישנה עילת תביעה כנגד בית חולים?
  • האם נגרמה רשלנות?
  • מי זכאי לפיצוי?

 

תיאור המקרה

ההורים ובתם שבגרה הגישו תביעה כנגד שירותי בריאות כללית “בגין תוצאות התנהלות של צוות בית חולים” אשר “על פי הנטען, הובילה לכך שבוצעו בהמלצת הרופאים …מספר ניסיונות להפסקת הריונה של האם”, כשבאחרון שבהם נולדה הבת בלידה מוקדמת ונגרם לה נזק גוף, “כל זאת …מבלי שבעצם היה לרופאי בית החולים בסיס רפואי שדי בו על מנת לבסס המלצה” לבצע הפסקת הריון.

 

טענתם של ההורים התובעים

אבחון של תסמונת גנטית
אבחון של תסמונת גנטית

 

לגרסת ההורים “הרופאים הודיעו להם כי לפי תוצאות בדיקת מי שפיר שעברה האם”, אשר על פי הנטען נמסרו להם בעל פה ובעיכוב ניכר (7 שבועות לאחר ביצוע הבדיקה), לבת “תסמונת גנטית בשם:

“תסמונת טרנר”,

שבגינה … עלולה לסבול בחייה מפגמים גופניים ושכליים” ועל כן המליצו על ביצוע הפלה.

“כנגד כל הסיכויים שנמסרו” להם “טרם ביצוע הפרוצדורה” נולדה בתם ו“המשיכה בחייה”, כשבבדיקת דם שנערכה לה לאחר הלידה “לא נמצאו בדמה … סימנים לקיומה של תסמונת טרנר

וממילא “לא היה נדרש ביצועה של הפסקת הריון כלל”.

 

נטען “בנוסף או לחילופין” כי לא נמסר “להורים מלוא המידע הרלוונטי שמתבקש בנסיבות שיימסר להם לצורך גיבוש החלטתם האם לפעול להפסקת הריון בשבוע ה- 25, תוך, בעצם, ביצוע עוולת תקיפה… ופגיעה באוטונומיה של רצון כל אחד מהתובעים”  – ההורים והבת. 

 

לגרסת ההורים הוטעו על ידי הרופאים שהציגו בפניהם

הרופאים המליצו על ביצוע הפלה
הרופאים המליצו על ביצוע הפלה

“מצג של תסמונת מליאה (“תסמונת טרנר”) ולא חלקית (“מוזאיקת טרנר”), אף שלפי מסמכים מסוימים שהוצגו (לטענתם – רק אחרי 25 שנה) התוצאות הצביעו על” התסמונת החלקית בלבד, וכך נמנע מהם “להפעיל שיקול דעת עצמאי ומבוסס לגבי רצונם בקיומה של הפסקת הריון”.

לו היו יודעים שמדובר בתסמונת החלקית, “שבה ההתבטאות הקלינית קלה בהרבה, ולעיתים לא באה לידי ביטוי קליני כלל, … היו מעדיפים להמשיך את ההריון ולא לבצע הפסקת הריון בשבוע ה- 25, שכן, אז קיימת אפשרות שהעובר יוולד חי עם פגיעות קשות כתוצאה מהפגות, כפי שארע בפועל …

ובוודאי היו דורשים טרם קבלת ההחלטה – בדיקה גנטית חוזרת ו/או ביצוע סריקת מערכות על מנת לאבחן האם בפועל יש אצל העובר … ביטוי קליני” של התסמונת החלקית.

ההורים טענו כי לו היה נמסר להם “שבפעולות להפסקת הריון קיים סיכון של כ- 50% …

שבאותם מקרים בהם נולד וולד חיי – תגרם לו פגיעה מוחית, בשילוב עם הידיעה על מוזאיקת טרנר (תסמונת חלקית להבדיל מתסמונת מלאה),

שסיכונה להטלת פגמים ומומים  – נמוך יותר, לא היו בחורים בהפסקת הריון”

וממילא לא היתה בתם באה לעולם בלידה מוקדמת כשהיא פגה ואף לא היה נגרם לה נזק גוף, תוצאה ישירה מפגותה.

 

התביעה נתמכה בשלוש חוות דעת רפואיות

שירותי בריאות כללית הכחישה בכתב הגנתה את כל שיוחס לצוות הרפואי המטפל וטענה לדחיית התביעה מחמת שיהוי שגרם לה לנזק ראייתי ו/או התיישנות.

לגרסתה “הרופאים מסרו להורים “בזמן אמת” על תוצאה של מוזאיקת טרנר של 50% (ולא – תסמונת טרנר); תוצאה שדי בה (בתמונה הקלינית שהיא משקפת) כדי להוות סיכון לכך שהילודה תיוולד עם פגמים של תסמונת טרנר מליאה“, מה גם שתוצאות בדיקת מי השפיר נמסרו לידם בכתב אף זאת ב”זמן אמת”, כש”ההחלטה לפעול להפסקת הריון” הייתה נתונה בידם ולא בידי הרופאים, ומתוך שיקוליהם האישיים (“ניתוחים שעברה האם בסמוך למועד הלידה, נכות של האם (50%) וקיומם של ילדים קטנים בבית“) ולאחר אישורה של הועדה להפסקת הריון, החליטו לנהוג כן.

עוד נטען כי בעובדה שבדמה של הבת, בסמוך לאחר לידתה, לא אובחנו סימנים לתסמונת “אין כדי ללמד על טעות … בתוצאות שהתקבלו בבדיקת מי השפיר…באשר בהחלט יכול שהיו במי השפיר סימנים למוזאיקת טרנר, שכן קיימת אפשרות שדגימת מי השפיר שניטלה הכילה שרידים של עובר נוסף, שלא שרד, ובתאי גופו נמצאה מוזאיקת טרנר”, מה גם ש”הבדיקה שנערכה בדגימה מדמה” בסמוך לאחר לידתה, “אינה שוללת קיומה של מוזאיקת טרנר אצלה באיבר אחר (להבדיל מדמה)”.

 

ההגנה סמכה טיעוניה על שלוש חוות דעת רפואיות

האם הייתה כאן פגיעה באוטונומיה?
האם הייתה כאן פגיעה באוטונומיה?

העניין הובא לפתחו של בית המשפט, שם נדונה השאלה האם עובר שטרם בא לעולם יכול לקבל פיצוי על פגיעה באוטונומיה?

מהי בכלל פגיעה באוטונומיה?

“פגיעה באוטונומיה” הוכרה באותם מצבים בהם הוגבלה יכולתו של הפרט לבחור בין אלטרנטיבות ובכך לממש את רצונותיו ולהביאם לידי ביטוי מלא ושלם (הורחבה מעבר להקשר הרפואי – פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה נפסק בעטיו של נזק סובייקטיבי, שבא לידי ביטוי במגוון של תחושות שליליות שגרמה התנהגות המזיק.

האם מי שהיתה עובר שהחליטו להפילו (וועדה להפסקת הריון אישרה את בקשת האם להפסק ההריון בשבוע 25, ב”שלב החיות”), והיא שרדה את ההפלה ונולדה קודם זמנה, זכאית – בנסיבות של אי-גילוי מידע – לפיצוי מאת בית החולים בגין פגיעה באוטונומיה?

זאת – אף שמן הסתם, מעשית, את ההחלטה לבקש לבצע הפלה – קיבלה האם שנשאה אותה כעובר ברחמה.

 

בית המשפט השיב בחיוב וקבע לה פיצוי בסך של 280,000 ₪.

 

שרותי בריאות כללית הגישו ערעור על ההחלטה.

 בית המשפט המחוזי (בדעת רוב) קיבל את הערעור וקבע שעובר אינו יכול להגיש תביעה.

“פגיעה באוטונומיה” מעצם הגדרתה לא יכולה להיגרם ל-“עובר”, מי שאין לו “בזמן אמת” את “כוח הבחירה” וממילא לא נפגע עקב נטילתו ממנו.

ער לכך מצא בית משפט קמא לראות את האם כמי שבעת קבלת הייעוץ/המידע החסר חבשה שני כובעים לראשה, כשאחד מהם הוא כ”נציגתו” של העובר.

מכוח כובעה זה של האם זוכתה הבת בפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, ובלשון בית משפט קמא –

“אמה של התובעת החזיקה בעת קבלת הייעוץ בשני כובעים – שלה ושל העובר (התובעת), ועל כן הפגיעה באוטונומיה של האם מקפת בתוכה גם פגיעה באוטונומיה של העובר”.

 כלומר רק ההורים יזכו לפיצוי ולא הקטינה!

בדעת מיעוט קבע השופט אטדגי כי :

קיימת עילה של פגיעה באוטונומיה של העובר, כשפגיעה זו מתבטאת באי מתן הסברים מספקים להורי העובר,

או לפחות לאמו הנושאת אותו, שהיה בכוחם לאפשר להם בחירה בין אפשרויות שונות הקשורות לעובר ולעתידו.

לשם כך, וכל עוד לא מונה אפוטרופוס אחר לעובר, הוריו (או לפחות אמו) הם האפוטרופסים/הנציגים הטבעיים שלו.

עילת הפגיעה באוטונומיה של העובר היא עילה נפרדת מעילת ההורים (או האם) לפגיעה באוטונומיה.

מכאן, שגם אם עילת הפגיעה באוטונומיה של ההורים נדחתה מטעם כלשהו (כבענייננו: התיישנות),

עדיין ניתן לפצות את הבת בשל הפגיעה באטונומיה שלה בעת היותה עובר.

השאר/י תגובה

אודות עו"ד שלהבת רובין

עו”ד שלהבת רובין מתמחה זה כ-20 שנים בייצוג ובייעוץ משפטי בתחום תביעות נזקי הגוף ופועלת למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות תלמידים בבית הספר ומחוצה לו ותביעות חיילים ושוטרים במהלך השירות. כמו כן, מייצגת עו”ד רובין נפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות שונים

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

קטעי וידאו אחרונים

הרשם לניוזלטר שלנו

אך ורק עדכונים חשובים, אנו מתחייבים לא לשלוח ספאם