מתח נפשי בעבודה ופיטורין כתאונת עבודה אירוע חריג

האם עובדת שפוטרה ממקום עבודתה תוכר כמי שחוותה תאונת עבודה ותקבל על כך פיצוי

מהו ארוע חריג המקנה זכות תביעה ונחשב כ”תאונת עבודה”?

האם מתח נפשי בעבודה יכול להוות “כתאונת עבודה” המזכה בפיצוי מהביטוח לאומי?

  • התובעת עבדה כרו”ח בחברה במשך 5 שנים.
  • במשל חצי שנה היה בין התובעת לחברה היה מתח בנוגע להעלאת שכרה. לבסוף התובעת הוזמנה לשימוע, נדחתה בקשתה להעלאת שכר והתובעת פוטרה.
  • התובע החלה לסבול ממתח נפשי.
  • התובעת הגישה תביעה לביטוח לאומי וביקשה להכיר בזה כ”תאונת עבודה”.
  • המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה.
  • התובעת ערערה לבית הדין לעבודה.

 

בית הדין מינה מומחה רפואי אשר התבקש לבדוק:

מה הליקוי ממנו סובלת התובעת?

1.          האם יש קשר סיבתי בין הליקוי לבין האירועים בעבודה? ככל שהתשובה חיובית – האם השפעת האירועים פחותה מהשפעת גורמי סיכון אחרים הקיימים אצל התובעת, באם קיימים?

2.          האם הזמנה לשימוע ומכתב פיטורין גרמו להחמרת מצבה הנפשי של התובעת?

האם מתקיים קשר סיבתי עקב הפיטורין?
האם מתקיים קשר סיבתי עקב הפיטורין?

 

המומחה קבע כך:

  1. התובעת סובלת מזה שנים ממצב חרדתי עם ביטויים סומטיים.
  2. בקיץ בו עבדה במשרד רו”ח חלה החמרה במצבה הנפשי.
    בין היתר בתקופה זאת אובחנה כסובלת ממצב חרדתי והתחילה לקבל טיפול בקסנג’ס.
    החמרה זאת קשורה במצב המתח ששרר בין התובעת והממונה שלה.
  3. התובעת עברה בקיץ שתי סינקופות אשר בחלקם יכולים להיות קשורים במצב המתח והחרדה בו הייתה שרויה.
  4. בעקבות השימוע והפיטורין חלה החמרה נוספת במצבה של התובעת. השפעת האירוע קטנה וקצרה יותר מהשפעות אחרות.
  5. עצם קיום הסינקופות החמירו את המצב הנפשי של התובעת אשר התייחסה אליהן כמצבים מסוכנים מאוד.
קביעתו של המומחה אכן איששה את טענת התובעת
קביעתו של המומחה אכן איששה את טענת התובעת

תשובות לשאלות כב’ בית המשפט:

א.        התובעת סובלת מזה שנים ממצב חרדתי עם ביטויים סומטיים.

ב.         מצב זה הוחמר בקיץ בעקבות הסכסוך בעבודה והופעת הסינקופות. השפעת השימוע והפיטורין קטן יותר מ- 20% מתוך יתר ההשפעות.

ג.         בסבירות גדולה יותר מ- 50%, השפעת השימוע והפיטורין השפיע על החמרת מצבה החרדתי של התובעת.

 

קביעת בית הדין

בית הדין קבע כי אמנם הוכח שהתובעת סובלת ממצב נפשי במשך תקופה ארוכה, וכן הוכח שהיה מתח מתמשך בעבודה בחצי השנה שקדמה לפיטוריה, ואולם, כאמור,

אין חולק כי הפיטורין היוו ארועים משמעותיים בעבודתה של התובעת, אשר לגביהם נקבע על ידי המומחה כי השפיעו באופן משמעותי על מצבה החרדתי של התובעת.

 

בית הדין קיבל את קביעת המומחה כי לפיטורין היתה השפעה משמעותית על המצב הרפואי,

ולפיכך יש לקבוע כי מדובר ב”ארוע חריג” ולקבל את תביעתה כ”תאונת עבודה”.

 

בית המשפט הכיר במקרה בתור אירוע חריג
בית המשפט הכיר במקרה בתור אירוע חריג

לאחר מכן תוכל התובעת להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות:

  • באם תקבע לה נכות בין 9%-19% היא תהיה זכאית למענק חד- פעמי.
  • באם תקבל נכות מ-20% ומעלה תהא זכאית לקצבה לכל החיים.
  • התובעת וכל לטעון לפגיעה בכושר השתכרותה ולבקש הפעלת תקנה 15, כך שהוועדה תוכל הוסיף אחוזי נכות בגין פגיעה בתפקודה ובכל למעשה תגדיל לה את המענק/קצבה.
  • המענק/קצבה נקבעים בהתאם למשכורת הממוצעת של התובע 4 חודשים לפני התאונה.

השאר/י תגובה

אודות עו"ד שלהבת רובין

עו”ד שלהבת רובין מתמחה זה כ-20 שנים בייצוג ובייעוץ משפטי בתחום תביעות נזקי הגוף ופועלת למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות תלמידים בבית הספר ומחוצה לו ותביעות חיילים ושוטרים במהלך השירות. כמו כן, מייצגת עו”ד רובין נפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות שונים

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

קטעי וידאו אחרונים

הרשם לניוזלטר שלנו

אך ורק עדכונים חשובים, אנו מתחייבים לא לשלוח ספאם