נזק לכתף משימוש יומי במקדחה – תאונת עבודה?

45 שנות עבודה יומית עם מקדחה

האם שימוש יומיומי במקדחה וגרימת נזק לכתף יכול להוות “תאונת עבודה”

 

האם מדובר במיקרו טראומה או “מחלת מיקצוע”?

 

  • התובע יליד 1951 עבד כטכנאי גז מגיל 23 כ-45 שנים.
  • התובע השתמש במקדחה, מברגה בממוצע פעם ביום או ביומיים.
  • התובע סובל מקרע בגיד בכתף שמאל, כך שהגיע למצב שהוא סובל ממיגבלה חמורה ונקבעו לו 15% נכות.

 

האם תנאי עבודתו של התובע מקימים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה – לעניין פעולות הקדיחה וההרמה?

 

לחילופין האם האם ליקויו של התובע ועבודתו עם מכשירים רוטטים עונה על דרישות פריט 14 לרשימת מחלות המקצוע?

 

העניין הגיע עד לבית הדין לעבודה בירושלים אשר בחן את המקרה והכריע בעניין:

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ”ה-1995 (להלן: החוק) מגדיר מהי פגיעה בעבודה וכן מהי מחלת מקצוע. מחלת מקצוע הוגדרה:

מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והיא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו“.

כאשר בחלק ב לתוספת השנייה נקבע כי:

“מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים, הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים” בעבודה שהיא מסוג “עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים”.

התובע טען כי עבד באופן ממושך עם מכשירים רוטטים,  וכי הקרע בכתף שמאל המלווה בכאבים קשים והגבלת תנועה,  אירע עקב תנאי עבודתו המתמשכים של התובע.

הביטוח לאומי טען מנגד כי אין להחיל את סעיף 14 לתקנות מאחר והשימוש במכשירים הרוטטים היה במשך מצטבר של כ-45 דקות עד שעה ביום, והיו רק מקדחה ומברגה, שהם מכשירים עדינים יחסית.

בית המשפט בחן את החומר הרפואי שעמד בפניו ובבדיקת MRI נמצא כי הודגם קרע בכל עובי הגיד באורך של כ-18 מ”מ בכתף שמאל וכי הרופא שבדק אותו קובע כי מדובר ב-

ROTATOR CUFF SYMDROM; שזו אבחנה שמתייחסת לשרירים ולגידים ודלקות בהם עד להיווצרות קרע חלקי או מלא של הגיד, ולכן מדובר ב”מחלת מקצוע”.

בית הדין גם בחן את השאלה האם התובע עבד על מכשירים רוטטים?

45 שנות קידוח במקדחה שגרמו לנזק
האם העבודה במקדחה מוגדרת כמחלת מקצוע?

התובע העיד כי עושה פעולות בממוצע של פעמיים ביום עם מכשירים רוטטים, כגון מקדחות, ושימוש בכלי עבודה שונים הדורשים מאמץ בהנעת היד והכתף, כגון מברגים ופטישים.”

התובע טען כי מדובר ב-45 שנות עבודה בכלל ולפחות 4 שנים בהן החליף את יד ימין ביד שמאל לאחר שנפגע בימין ב-2011.

לטענתו 4 שנים היא תקופה ממושכת דיה, תוך כדי שהוא מציין בחקירתו עבודה על מקדחה רוטטת הקודחת בקירות בין 10-15 פעמים ביום והחלפת צינורות וקדיחה לצורך כך ובממוצע 25 דקות טיפול בלקוח וכאשר לעיתים צריך לקדוח 5-6 ברגים ובצנרת ארוכה גם יותר.

כן ציין כי במסגרת עבודתו הוא עובד בבתי מלון ומוסדות לפחות פעמיים בשבוע ושם יש צורך בעבודה עם מכשירים גדולים יותר ויותר כוח.

לגרסתו מדובר לעיתים בשני חורים ולעיתים בעשרה, וכי צנרת יכולה להגיע עד ל-10-12 מטר לצורך הקידוח.

התובע הדגים את עבודתו במקדחה, מעט גבוה מגובה המותן.

בנסיבות אלה מדובר על 5 שנים לפחות בהן עובד התובע ביד שמאל אליה הועבר העומס, בקדיחה במכשירים רוטטים.

בית הדין עושה היקש מ- עפ”א 50688-01-15 מדינת ישראל נגד רינה מגנצי (פורסם בנבו).

ההיקש שם נעשה על פי חוק הביטוח הלאומי להגדרת תקופה ממושכת.

בית הדין האזורי קבע כי תקופה ממושכת בעיני המחוקק לפי חוק הביטוח הלאומי בסעיף 195 הוא תקופה של 60 חודשים לפחות, דהיינו 5 שנים.

בית הדין התייחס לעניין זה באופן ש“תקופה ממושכת” מתייחסת ל”זמן ניכר” או “בקביעות”, באופן המצביע על פעולה שאיננה ארעית. אך עושה אבחנה ממשית בין הפלילי לבין חוק הביטוח הלאומי.

יחד עם זאת, ניתן ללמוד מפסק דין זה כי תקופה ממושכת כגון זו שעומד בפנינו בעניינו של התובע של 5 שנים לפחות, בהן עבר העומס ליד שמאל, יכנסו באופן מובהק ללשון סעיף 14 לחלק ב’ לתוספת לתקנות “עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים, ולכן במקרה דנן מדובר ב”מחלת מקצוע”.

בית הדין הגדיל לעשות ובחן גם האם התובע עונה על תורת המיקרוטראומה וקבע כי אכן כן.

התובע טען כי ביצע פעולות חוזרות ונשנות, חלקן בקידוח וחלקן בהרמת בלוני גז.

בחלקן בהחלפת צנרת וקיבועה.

כל אחת מהפעולות נעשתה מידי יום ביומו במהלך השנים לפחות מ-2011 כשהעומס עבר ליד שמאל, ועוד קודם לכן 40 שנה כסיוע ליד ימין.

גם מנהל הסניף אישר כי התובע עובד עם מכשירים רוטטים באופן קבוע וברצף של שימוש יותר משעתיים ביום.

כן העיד כי העבודה של טכנאי היא פיזית ומאומצת הכוללת במהלך כל שעות העבודה, טיפוס על מדרגות רבות, עבודה פיזית עם הידיים, עבודה על הברכיים, כל מיני השתחלויות למקומות קטנים וצפופים, דברים שבגינם צריך כושר גופני גבוה.

העבודה כוללת בין היתר הרמת כיריים שולחניים שלפעמים צריך להפעיל כוח רב כדי להוציאם מהגומחה שלהם.

העבודה מצריכה בין היתר עבודה פיזית רבה עם הידיים וכמובן עם הכתפיים והגב משום שצריך להחליף צינורות גומי במקומות צפופים וקשים, ולפעמים ההוצאה שלכם מצריכה כוח פיזי רב.

לאור זאת קבע בית הדין כי התובע הקים תשתית עובדתית של מיקרוטראומה המצביעה על שימוש במכשירים רוטטים (כשעתיים במהלך כל יום, מידי יום), ופעולות חוזרות ונשנות של הרמה של בלוני גז, כיריים ותנורים במשקל כבד (בין 8-20 ק”ג, 5-6 פעמים ביום), מידי יום ביומו, באופן חוזר ונשנה, וכן פעולה חוזרת ונשנית של החלפת צינורות הדורשת הפעלת כוח כ-10-15 פעמים ביום, כל יום.

 

בנסיבות אלה הרים התובע את הנטל המוטל על כתפיו והניח תשתית עובדתית לתורת המיקרוטראומה.

 

תביעתו של התובע התקבלה וביטוח לאומי חוייב בהוצאות משפט סך של 3,500 ₪.

השאר/י תגובה

אודות עו"ד שלהבת רובין

עו”ד שלהבת רובין מתמחה זה כ-20 שנים בייצוג ובייעוץ משפטי בתחום תביעות נזקי הגוף ופועלת למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות תלמידים בבית הספר ומחוצה לו ותביעות חיילים ושוטרים במהלך השירות. כמו כן, מייצגת עו”ד רובין נפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות שונים

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

קטעי וידאו אחרונים

הרשם לניוזלטר שלנו

אך ורק עדכונים חשובים, אנו מתחייבים לא לשלוח ספאם