נפילה בבור ברחוב מי ישלם פיצויים?

האם מי שנפל לבור ברחוב יפצה תמיד על ידי העירייה?

נפילה בבור ברחוב מי ישלם פיצויים?

האם תמיד העירייה תשא בתשלום פיצויים עקב נפילה בשטחה?

התובעת ביום 6.4.10 חצתה במעבר חציה בכיכר ציון ברחוב יפו בירושלים.

לאחר שסיימה לחצות את הכביש עלתה למדרכה, צעדה מספר צעדים, ואז צנחה רגלה לתוך

מהמורה במדרכה, מעדה ונפלה.

באותה העת בוצעו עבודות הקמת הרכבת הקלה והמדרכה המדוברת היתה מדרכה זמנית

שנוצקה לצורך ביצוע העבודות, כאשר מצד אחד של המדרכה היה שטח מרוצף למעבר הולכי

רגל ומצד שני היה כביש.

על מי מוטלת האחריות לארוע התאונה?

על העירייה או על סיטיפס שאחראית על תחזוקת הרכב הקלה?

התביעה הגיעה לבית משפט השלום בירושלים:

כאשר גם העיריה וגם סיטיפס הכחישו שהתובעת כלל נפלה וטענו כי נפלה בשל מחלת האפיליפסיה ממנה היא סובלת.

נתקלה במהמורה במדרכה ונפלה - מי יפצה?
נתקלה במהמורה במדרכה ונפלה – מי יפצה?

בית המשפט שמע את עדות התובעת ועדים נוספים ואכן השתכנע כי הוכח קיומו של בור במקום המהווה מפגע ברור במדרכה להולכי רגל.

לאור זאת קבע בית המשפט כי שתי הנתבעות התרשלו כלפי התובעת, אולם מאחר וסיטיפס לא

הכחישה כי מדובר היה במדרכה זמנית שנבנתה על ידה במסגרת העבודות להקמת הרכבת הקלה, 

לפיכך קבע בית המשפט כי האחריות העיקרית צריכה להיות מוטלת על כתפיה.

עם זאת, העיריה אינה יכולה להתנער כליל מאחריותה החוקית לדאוג להסרת מכשולם בדרכים

שבשטחה (ראו למשל ע”א 862/80 עיריית חדרה נ’ זוהר, פ”ד לז(3) 757 (1983)) וגם על העיריה

חובה לפקח גם על המבצעים עבודות מטעמה, וזאת על מנת להבטיח את שלום תושביה.

בנסיבות אלו מצאתי כי יש להטיל עת סיטיפס אחריות של 75% ועל העיריה אחריות של 25%.

בית המשפט אף קבע כי היה על התובעת להיזהר בהליכתה ברחוב, במיוחד כאשר ניתן לראות בתצלום מטעמה כי אין מדובר במדרכה מסודרת, ולכל אורכה קיימים הפרשי גבהים המצריכים הליכה זהירה יותר ולכן קבע כי לתובעתאשם תורם בשיעור של 20%.

לעניין גובה הפיצויים בית המשפט הסתמך על חוות דעתו של המומחה שמונה מטעמו וקבע כי נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 3.5%.

בית המשפט פסק לה פיצוי בגין הפסדי שכר וכאב וסבל בסך של 50,000 ₪ בצירוף שכ”ט עו”ד, הוצאות משפט ועדים.

 

פיצוי לא גבוה יחסית

שיעור הפיצוי  לא היה גבוה מאחר ובית המשפט לא השתכנע כי אכן נגרמו לה הפסדי שכר ישירים כתוצאה מהתאונה.

התובעת שעבדה כמתווכת דירות לא הגישה רישומי עסקאות וגם נתגלו סתירות בעדותה.

 

כמו כן, קבע בית המשפט כי ראשית, מעדותה של התובעת התברר כי היא סובלת משלל בעיות

רפואיות שאינן קשורות לתאונה, ובהן אפילפסיה שגורמת לה לנפילות רבות, אסטמה ופיברומיאלגיה

והתובעת עברה מס’ תאונות נוספות ולכן אין קשר ישיר בין הפסדי השכר הנטענים לתאונה.

 

מנגד קבע בית המשפט כי אין לשלול לגמרי פיצוי בגין הפסד השתכרות,

 

שכן גם לנכות של 3.5% בברך יש משמעות מבחינתה של מי שעובדת בעבודה המצריכה הליכה מרובה, טיפוס במדרגות וכו’.

 

לפיכך פסק לה בגין אובדן השתכרות גלובאלי לעבר ולעתיד של 30,000 ₪ (לעניין זה ראו רע”א 7798/18 ‏פלונית נ’ עדי (22.11.2018)).

 

כמו כן הוסיף פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 15,000 ₪ וכן פיצוי בגין הוצאות ועזרת צד ג’ בסך של 5000 ₪.

השאר/י תגובה

אודות עו"ד שלהבת רובין

עו”ד שלהבת רובין מתמחה זה כ-20 שנים בייצוג ובייעוץ משפטי בתחום תביעות נזקי הגוף ופועלת למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות תלמידים בבית הספר ומחוצה לו ותביעות חיילים ושוטרים במהלך השירות. כמו כן, מייצגת עו”ד רובין נפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות שונים

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

קטעי וידאו אחרונים

הרשם לניוזלטר שלנו

אך ורק עדכונים חשובים, אנו מתחייבים לא לשלוח ספאם