תאונת דרכים בעבודה על קטנוע בבעלות המעסיק ללא ביטוח

התובע נהג בהיתר מהמעסיק שלו ולא ידע עוד קודם לתאונה שלקטנוע אין ביטוח חובה. מה פסק בית המשפט?

התובע נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו כאשר נהג על קטנוע שהיה בבעלות המעסיק שלו,

אולם התברר כי לקטנוע לא היה ביטוח.

האם זכאי אותו עובד לפיצוי עפ”י חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים?

חשוב לציין כי במקרה ואדם נפגע מרכב ללא ביטוח חובה זכאי הוא לתבוע את “קרנית” – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים שהוקם ע”י המדינה, אא”כ הוא ידע שלרכב אין ביטוח חובה ואז שוללים ממנו את הפיצוי.

במקרה דנן, התובע טוען כי זכאי לפיצויים מ”קרנית” מאחר ולא ידע שאין ביטוח ולכן זכאי לפיצוי לפי סעיף 7 א לחוק. התובע הסביר כי נהג על רכב המעביד שלו וסמך על המעביד שלו שרכש ביטוח חובה לקטנוע.

התביעה הגיעה לפתחו של בית המשפט אשר בחן האם במקרה זה באמת התובע לא ידע ולא היה צריך לדעת כי אין ביטוח חובה לקטנוע.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת זכאות התובע על פי סעיף 7א לחוק הפיצויים.

סעיף זה קובע כי על אף הוראות סעיף 7(5) לחוק, לפיהן מי שנהג ברכב ללא ביטוח אינו זכאי לפיצוי לפי החוק,

מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן“.

סעיף 7א לחוק הפיצויים מוציא מכלל משוללי הזכויות את הנוהג הלא מבוטח, אשר השתמש ברכב בהיתר מן הבעלים או המחזיק, כשהוא חף מידיעה בדבר העדר הכיסוי הביטוחי.

הטעמים המשתקפים בסעיף 7 לחוק הפיצויים, לאמור, שלילת הזכאות לפיצויים מטעמים שבתקנת הציבור, המשולבים בשיקולים של הרתעה כנגד התנהגות פסולה, הם שעומדים גם מאחורי הוראת סעיף 7א לחוק הפיצויים (ר’ ת.א. 11113-09-15 פלוני נ’ קרנית ואח’ [פורסם בנבו] (08/08/2019)).

השאלה אותה יש לבחון, כאשר מתבקשת החלת סעיף 7א היא האם דבק בנהג אותו רבב מוסרי שתקנת הציבור מבקשת למנעו. תכלית ההוראה היא תכלית של צדק:

הימנעות משלילת הפיצוי מאדם תם לב, אשר נהג בהיתר, מבלי שהוא, או אדם סביר במקומו, ידע או היה צריך לדעת שאין בנמצא ביטוח תקף.

בהתאם לפסיקה, שלושה הם התנאים אותם על הטוען להחלת סעיף 7א להוכיח:

  • הראשון, נהיגה בהיתר של הבעלים או של המחזיק.
  • השני, העדר ידיעה על העדר הכיסוי הביטוחי.
  • השלישי, ככל שלא הייתה ידיעה בפועל – סבירות אי הידיעה.

המבחן לקביעה אם אי הידיעה של המשתמש היא סבירה הוא מבחן מעורב, בו משמשים יסודות אובייקטיביים וסובייקטיביים, המתחשבים בצדדים עצמם, התנהגותם ונסיבות השימוש ברכב.

לתובע נקבעה 34.5% נכות - לאחר תאונת קטנוע ששיך למעסיק שלו וזאת כשלא היה ביטוח
לתובע נקבעה 34.5% נכות – לאחר תאונת קטנוע ששיך למעסיק שלו וזאת כשלא היה ביטוח

הסעיף מדבר בלשון כללית של סבירות, ויישומו בכל מקרה ומקרה הוא, כאמור, תלוי נסיבות. נסיבות רלוונטיות הן יחסי קרבה מיוחדים בין הנוהג לבין מתיר השימוש ברכב.

אחד המקרים בהם עשוי בית המשפט לקבוע כי אי הידיעה ואי הבירור אודות העדר הביטוח היו בגדר הסביר הוא המקרה של יחסי עובד מעביד.

בית המשפט שמע את עדויות התובע והמעסיק שלו והגיע למסקנה כי מדובר בתובע תם לב אשר זכאי להגנת סעיף 7א לחוק הפיצויים.

מדובר במי שנהג בהיתר במסגרת עבודתו בקטנוע בבעלות מעסיקיו (צדדי ג’), ואשר לא ידע על היעדרו של ביטוח חובה וגם לא היה סביר שיחשוד כי לא קיים ביטוח. אני נותן אמון בגרסת התובע.

התובע נהג בהיתר מהמעסיק שלו ולא ידע עוד קודם לתאונה שלקטנוע אין ביטוח חובה.

התובע מסר בתצהירו כי בעת שנחקר על ידי המשטרה והיה מאושפז בבית החולים בלינסון, הוא נדרש להציג את תעודת הביטוח של הקטנוע ועל כן התקשר למעסיקו  וביקש מהאחרון לשלוח אליו לפלאפון עותק מתעודת הביטוח.

לטענת התובע, מספר דקות לאחר מכן שלח אליו צד ג’ 2 את הפוליסה והתובע הציג אותה לשוטר. התובע ציין כי רק במועד זה השוטר הפנה את תשומת ליבו לכך שהפוליסה אינה בתוקף במועד התאונה.

לאור זאת קבע בית המשפט כי התקיים סעיף 7 א לחוק ועל “קרנית” לפצות את התובע בהעדר ביטוח חובה.

לתובע נקבעה 34.5% נכות ובית המשפט

פסק לו פיצוי כולל של כ-1 מיליון ₪

השאר/י תגובה

אודות עו"ד שלהבת רובין

עו”ד שלהבת רובין מתמחה זה כ-20 שנים בייצוג ובייעוץ משפטי בתחום תביעות נזקי הגוף ופועלת למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות תלמידים בבית הספר ומחוצה לו ותביעות חיילים ושוטרים במהלך השירות. כמו כן, מייצגת עו”ד רובין נפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות שונים

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

קטעי וידאו אחרונים

הרשם לניוזלטר שלנו

אך ורק עדכונים חשובים, אנו מתחייבים לא לשלוח ספאם