תוך כמה זמן צריך להגיש תביעה? מתי תביעה מתיישנת?

תביעה בגין רשלנות רפואית הוגשה, אך שירות בריאות כללית טענו שהוגשה באיחור - מה החליט בית המשפט?

התיישנות תביעות על נזקי גוף שנגרמו לי?

 

תוך כמה זמן אני צריך להגיש את התביעה?

 

מתי היא מתיישנת?

 

התיישנות תביעה בתביעת רשלנות רפואית?

 

התביעה שבכותרת הוגשה ביום 26.2.19 בעילה של רשלנות רפואית, ובמסגרתה נטען כי הנתבעת התרשלה באיחור באבחון מנינגיומה, גידול ראש שפיר, אצל התובעת.

 

התובעת החלה לסבול מכאבי ראש, סחרחורות, כאבי צוואר, ראיה כפולה והבזקי אור עוד בשנת 2004, והתלוננה בפני רופאת המשפחה ורופאת עיניים מספר רב של פעמים על הבעיות הנ”ל.

 

הרופאים המטפלים ציינו בפני התובעת כי התופעות הנ”ל הן על רקע נפשי ופטרו אותה במשככי כאבים, הוראות למנוחה ומעקב ואף בתרופות פסיכיאטריות להרגעה.

 

התובעת לא נשלחה לנוירולוג וכן לא נשלחה לבצע כל בדיקת הדמיה כדוגמת CT או MRI, אף כאשר מצבה החמיר.

 

לטענת התובעת, רק ביום 26.5.11, הפנתה רופאת העיניים של הנתבעת את התובעת לנוירולוג, לבקשת התובעת, וביום 31.5.11 נבדקה התובעת לראשונה על ידי נוירולוג.

 

ב-22.6.11 בוצעה לתובעת בדיקת MRI בה התגלה כי התובעת סובלת מגידול מסוג מנינגיומה בקוטר כשניים וחצי ס”מ בגומה האחורית.

 

ביום 18.8.11 עברה התובעת ניתוח להסרת הגידול בבית החולים הדסה, על ידי פרופ’ סרגיי ספקטור (להלן: “פרופ’ ספקטור”),

אך תוצאות הניתוח הותירו אותה עם בעיות רפואיות רבות ומגוונות, אשר אחת מהן הייתה שיתוק בעין ימין בעקבות פגיעה בעצב הראיה.

 

התובעת טענה כי במהלך ביקורת בבית החולים הדסה אצל פרופ’ ספקטור ביום 26.2.14, ולאחר שיפור ניכר בראיה בעין ימין, שאלה את הרופא מדוע נדרש פרק זמן כה ארוך להחלמת עצב הראיה.

 

לדבריה, השיב לה פרופ’ ספקטור כי הגידול היה גדול מאד, בן 5 שנים, ולכן נכנס עמוק מאוד סביב עצב הראיה, וכאשר גירדו אותו במהלך הניתוח – נפגע עצב הראיה ולפיכך משך ההחלמה ארוך.

 

התובעת טענה כי פרופ’ ספקטור אמר לה מפורשות שאם היו מגלים את הגידול מוקדם יותר, כשהיה יותר קטן, הפגיעה הייתה מזערית וללא צורך בהתערבות כירורגית.

לדברי התובעת, רק בשלב זה הוברר לה כי לו הייתה מופנית לרופאים הנכונים ו/או לבדיקות המתאימות, היה ניתן לגלות את הגידול בשלב מוקדם יותר ולמנוע את כל או את הרוב המכריע של הבעיות הנלוות לניתוח.

 

הנתבעת  – שרותי בריאות כללית טענה כי התביעה הוגשה באיחור והתיישנה ולכן יש לדחות אותה על הסף!

 

בית המשפט קבע כי:

על התיישנות בנזיקין חלות אפוא שתי מערכות דינים: סעיף 89 לפקודת הנזיקין וההסדר הכללי בחוק ההתיישנות.

 

על עוולות בהן הנזק מהווה רכיב מרכיבי עילת התביעה, כמו עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה, חל ההסדר הקבוע בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, הקובע כי בעוולה שהנזק הוא אחד מיסודותיה, לא צומחת עילת תביעה כל עוד לא נגרם נזק וממילא מירוץ ההתיישנות מתחיל רק ביום שבו התגלה הנזק, ובלבד שהוא התגלה תוך 10 שנים מיום שאירע.

 

הסיפא של סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, לפיה “אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק” מגבילה את התקופה בה ניתן להגיש תביעות בנזיקין בגין עוולות בהן הנזק התגלה מאוחר למועד בו אירע, לתקופה של 10 שנים מיום שאירע הנזק, כך שאם חלפו 10 שנים ממועד הנזק, לא ניתן להגיש עוד את התביעה, אף אם הנזק התגלה לאחר מכן.

 

מכל מקום, אין הסיפא מאריכה את תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין ל-10 שנים מיום אירוע הנזק, וכאשר חלפו 7 שנים מיום שנתגלה הנזק – הרי שהתביעה תתיישן, אף אם לא חלפו 10 שנים מהמועד שאירע.

 

בעוד שסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין עניינו ברכיב הנזק כאמור, על יתר רכיבי העילה, בכללם התרשלות וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, חל ההסדר הקבוע בחוק ההתיישנות.

 

במקרה דנן ההוראות הרלוונטיות לצורך מניין ההתיישנות אינן ההוראות בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, הדוחה את תחילת מרוץ ההתיישנות למועד גילוי הנזק, שכן הנזק התגלה במועד הניתוח כאמור, והתביעה הוגשה למעלה מ-7 שנים לאחר מכן.

 

ההוראות אותן יש לבחון הן ההוראות בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, הדנות בהתיישנות לגבי רכיב ההתרשלות ורכיב הקשר הסיבתי.

 

אמנם, לא מצופה היה מהתובעת, בהעדר השכלה רפואית, כי תגיע בעצמה למסקנה כי גילוי בזמן של הגידול היה יכול לחסוך ממנה את הצורך בניתוח והיו נמנעים ממנה נזקי הניתוח.

אלא שהחל מהמועד לאחר הניתוח היה מצופה ממנה כי תחשוד אודות ההתרשלות באיחור באבחון הגידול לאחר תקופה מתמשכת בה התלוננה על כאבי ראש, סחרחורות והבזקי ראיה ואף ידעה כי “מצבה אינו רגיל” והפצירה ברופאים המטפלים להפנותה לנוירולוג.

 

השאר/י תגובה

אודות עו"ד שלהבת רובין

עו”ד שלהבת רובין מתמחה זה כ-20 שנים בייצוג ובייעוץ משפטי בתחום תביעות נזקי הגוף ופועלת למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות תלמידים בבית הספר ומחוצה לו ותביעות חיילים ושוטרים במהלך השירות. כמו כן, מייצגת עו”ד רובין נפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות שונים

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

קטעי וידאו אחרונים

הרשם לניוזלטר שלנו

אך ורק עדכונים חשובים, אנו מתחייבים לא לשלוח ספאם