טיפול רופא אלטרנטיבי שגרם לנכות, יש פיצוי?

טיפול אלטרנטיבי לא מוצלח לצוואר גרם לתובע לבצע ניתוח בעמוד שידרה צווארי - האם יכול לזכות מטופל הפגוע בפיצויים?

האם טיפול ברפואה אלטרנטיבית יכול לגרום לנכות? האם טיפול שכזה מוגדר כ"רשלנות רפואית"?  האם הוא מזכה בפיצוי?

התובע, החל לסבול מ"קפיצות" בעין ובלחי ימין.

בבדיקה רפואית קונבנציונאלית לא נמצא המקור לבעיה.

הוא  פנה התובע למרפאתו של הנתבע, על מנת להיוועץ באפשרות לטיפול בבעיית ה"קפיצות" בעין ובלחי, באמצעות הרפואה האלטרנטיבית.

במהלך פגישה זו הציע הנתבע לתובע לעבור סידרה של טיפולי דיקור והבטיח לו שהבעיה תיפתר לאחר 10-15 טיפולים.

התובע עבר עשרות טיפולים בדיקור במשך שבועות ארוכים על ידי הנתבע, אולם לא הושג כל שינוי או הטבה ועין ימין המשיכה לקפוץ.

הנתבע הבטיח לתובע שאם יתאזר בסבלנות הטיפול יצליח בסופו של יום.

 

טיפול צוואר שגרם לתובע לבצע ניתוח בעמוד שידרה צווארי

בשלב זה ומסגרת הטיפול של הנתבע בתובע, ביצע הנתבע מספר פעמים מניפולציה צווארית (טכניקה של מתיחה וסיבוב פסיביים מהירים וחדים של הראש ברוטציות חזקות לימין ולשמאל) לתובע.

בסיומו של  הטיפול האחרון שביצע הנתבע לתובע, התובע חש מיד כאב חד וחזק בצווארו והפרעת תחושה בכפות הידיים והרגליים בעיקר בצד ימין.

התובע סבל מחולשה קשה בגפיים ומכאבים שהביאו אותו לעמידה ולהליכה בחוסר יציבות.

כתוצאה מכך הוא הופנה לסדרת בדיקות מקיפה במסגרת הרפואה הקונבנציונלית על מנת להעריך את מצבו והיקף הנזק שנגרם לו.

עד שנאלץ לעבור ניתוח בעמוד שידרה צווארי .

לאחר הניתוח עבר התובע סדרת טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק והידרותרפיה, אולם טיפולים אלה לא שיפרו את מצבו!

 

שאלות שעולות מהנ"ל הן:

מניפולציה צווארית שלא הצליחה
מניפולציה צווארית שלא הצליחה

 

  1. האם התובע נתן הסכמתו מדעת לביצוע מניפולציה צווארית והאם ביצע הנתבע לתובע מניפולציה צווארית?

 

  1. האם הייתה התרשלות בביצוע המניפולציה הצווארית?

 

  1. האם קיים קשר סיבתי בין ביצוע המניפולציה הצווארית לבין הנזק ממנו סובל התובע?

 

  1. מהו הנזק שנגרם לתובע בעקבות המניפולציה הצווארית שנעשתה לו על ידי הנתבע?

 

התביעה הגיעה לפתחו של בית משפט המחוזי אשר דן בכל השאלות הללו

התובעת שמעה את עדות התובע ועדות הרופא והשתכנעה כי אכן התובע לא נתן את הסכמתו למינפולציה הצווארית ואף ביקש מהרופא לא לבצע אותה.

הרופא ביצע אותה על אף העדר הסכמת התובע, כך שלמעשה אילו ניתן  לראות בה "תקיפה".

 

האם הייתה התרשלות בביצוע המניפולציה הצווארית? והאם יש קשר סיבתי בין ביצוע המניפולציה לבין נזקי התובע?

לצורך הוכחת שאלת הרשלנות והקשר הסיבתי שבין ביצוע המניפולציה לבין נזקיו של התובע, צירף התובע לכתב התביעה את חוות דעתם של  שני מומחים הרפואיים .

מנגד, הנתבעים המציאו את חוות דעתם של מומחים הרפואיים  מטעמם.

 

הנתבע חב חובת זהירות לתובע וכל שנותר לבדוק הוא האם התנהלותו בטיפול בתובע הייתה רשלנית והאם הביאה לנזק.

הנתבע לא פנה לתובע, עובר לביצוע המניפולציה הראשונה, והסביר לו על סוג הטיפול והשלכותיו האפשריות.

משמע, לא קיבל הסכמתו לטיפול זה. זאת בעיקר על רקע העובדה שבמשך חודשים טיפל בו רק בדיקור ולטענתו אף בלחיצות עדינות בשיאצו .

לאחר הפעם הראשונה נעשו שתי המניפולציות הנוספות באופן מובהק ללא הסכמה.

הנתבע עצמו העיד בחקירתו כי לא ביצע כל בדיקה גופנית לתובע עובר לתחילת הטיפול בו.

עיון בטופס שאלון רפואי למטפל, שהומצא ע"י הנתבע, מלמד כי במסגרת הרישומים צוין כי התובע מסר שסובל מכאבי גב תחתון (LBP),

עבר ארבעה צינתורי לב והשתלת סטנטים בשנתיים האחרונות, סובל מנטייה לעצירות, בעקבות בדיקת CT מוח החל טיפול בסטטינים (ליטורבה).

 

בהינתן אלה יש לדון בשאלה האם הייתה התווית-נגד לביצוע מניפולציה צווארית בתובע?

בית המשפט קבע כי בפני הנתבע – הרופא לא עמד מלוא החומר הדרוש כדי לדעת האם אכן מניפולציה צווארית מתאימה והוא גם לא דן עם התובע בדרכי טיפול ובהתנהלות זו יש משום רשלנות כלפי התובע.

 

שאלת הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות לנזק

האם קיים קשר סיבתי? בית המשפט הכריע שכן
האם קיים קשר סיבתי? בית המשפט הכריע שכן

התובע נאלץ לעבור ניתוח כתוצאה מהטיפול הרשלני.

בית המשפט לא קיבל את חוות הדעת מטעם הנתבע. בית המשפט גם לא קיבל את ההסבר לכאורה שהטיפול במניפולציה לא נעשה לצורך טיפול בפריצת הדיסק אלא לצורך אחר.

טיעון זה אינו מתיישב עם ההיגיון שאין לבצע טיפול או לתת תרופה שיש חשש ברור שיכולה להזיק לבעיה אחרת ממנה סובל החולה.

כך לשם הדוגמה אין לטפל ביתר לחץ דם של אשה בהיריון עם תרופה שידוע שעלולה להזיק לעובר.

בית המשפט לא השתכנע כי האפשרות לנזק בעקבות מניפולציה צריכה להיות של שיתוק מיידי ואינה יכולה לגרום לפגיעה קלה יותר של חולשה בגפיים, כפי שהתלונן התובע בסמוך לאחר הטיפול,

ואשר לא הופיעה לפני כן בסמוך לאחר הטיפולים בדיקור.

בהתאם לחומר הרפואי עולה כי כחודש לאחר המניפוציה  התלונן התובע על ירידה בתחושה בכפות הידיים יותר מימין, קושי במוטוריקה עדינה, שינוי מסוים בהליכה וכאבים בצוואר ובגב תחתון. 

בבדיקת MRI נצפתה פריצת דיסק ניכרת עם לחץ קשה על החוט בגובה חוליות C4-5, מרכזי וימני וכן כי קיים סיגנל מיאלופטי בחוט, פרוקסימלית לפריצת הדיסק. משכך, המליץ על ניתוח במיקום זה.

תיעוד זה, במרחק של כחודש ממועד ביצוע המניפולציה, מהווה תמיכה וחיזוק לטענת התובע כי המניפולציה שנעשתה לו על ידי הנתבע, היא זו אשר גרמה לפריצת הדיסק, אשר הובילה אותו לעבור את הניתוח, ולו מבחינת קשר זמנים.

 

לאור כל האמור מגיע לתובע פיצוי!

 

התובע הוכיח כי המניפולציות נעשו בניגוד לרצונו. נעשו ברשלנות מבלי להתחשב בעברו הרפואי ובדיקת אופציות חילופיות אחרות וגרמו לו לנזק ולכן מגיע לו פיצוי!

לתובע נותרה נכות אורטופדית בשיעור של 37%, ונפסק לו פיצוי בסך של 690,000 ₪.

 

כאשר בית המשפט פסק לו פיצוי בגין עוגמת נפש ולא הסכים לפצות אותו בנוסף בגין פגיעה באוטונומיה.

השאר/י תגובה

אודות עו"ד שלהבת רובין

עו"ד שלהבת רובין מתמחה זה כ-20 שנים בייצוג ובייעוץ משפטי בתחום תביעות נזקי הגוף ופועלת למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות תלמידים בבית הספר ומחוצה לו ותביעות חיילים ושוטרים במהלך השירות. כמו כן, מייצגת עו"ד רובין נפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות שונים

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

קטעי וידאו אחרונים

הרשם לניוזלטר שלנו

אך ורק עדכונים חשובים, אנו מתחייבים לא לשלוח ספאם