מחלת מקצוע הגשת תביעה, פיצויים, נכות

מהי מחלת מקצוע? ואת מי תובעים בגינה?

אופי וסביבת העבודה עלולים לעתים לעלות לנו בבריאותנו.

בניגוד ל"תאונת עבודה" שמוגדרת כאירוע פתאומי וחד פעמי, שקרה לעובד תוך כדי עבודתו, "מחלת מקצוע" הינה פגיעה שהתגבשה לאורך זמן אצל העובד בגלל תנאי עבודתו.

היא תוצאה של חשיפה איטית וממושכת לגורמי הסיכון.

הגדרת החוק למחלת מקצוע

סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה- 1995 מגדיר מהי מחלת מקצוע:

מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה לעובד בזמן עבודתו או כתוצאה מעבודתו.

הסיבות להיווצרות מחלת המקצוע יכולות לנבוע ממספר גורמים, לדוגמא:

חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים, קרינה, או על ידי פעולות תדירות שנעשו במשך תקופה ארוכה והצטברו עם הזמן לכדי פגיעה ממשית.

חובת הוכחה

חשוב לדעת כי כדי שמחלה תוכר כמחלת מקצוע, יש להוכיח לביטוח הלאומי קשר ישיר בין התפתחותה והופעתה של המחלה לבין תחום ואופי העיסוק.

כלומר, יש להוכיח כי המחלה איננה תוצאה של גיל, מצב בריאותי או פגיעה שקרתה לא במסגרת העבודה.

רשימת הפגיעות המוגדרות כ"מחלת מקצוע" מוגדרות ברשימה סגורה בחוק הביטוח הלאומי:

הקטגוריות הנפוצות ביותר של מחלות מקצוע הן:

• מחלות עור,

• פגיעות בשמיעה,

• סרטן כתוצאה מחשיפה לחומרים מסרטנים,

• בעיות שלד ושרירים

• ומחלות נשימה כתוצאה מחשיפה לחומרים רעילים.

כלומר כדי להוכיח למוסד לביטוח לאומי שהמחלה שנגרמה לעובד היא אכן מחלת מקצוע יש להוכיח שלושה תנאים מצטברים:

תנאי ראשון:

המחלה נמצאת ברשימת המחלות המוכרת לפי תקנות הביטוח הלאומי

(לדוגמא: מחלות עור, ליקויי שמיעה, מחלות קרינה, הרעלות ועוד).

תנאי שני:

המחלה פרצה אצל העובד בזמן בו היא הייתה מוכרת על ידי תקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע (בתקנות מצוין מאיזה תאריך מחלה מוכרת כמחלת מקצוע).

תנאי שלישי:

יש להוכיח קשר סיבתי בין העבודה למחלת המקצוע עצמה, כלומר שהעובד חלה במחלה בעקבות עבודתו אצל המעביד שלו או מטעמו.

למשל:

אדם שנולד עם ליקוי שמיעה אולם ליקוי זה החריף עקב עבודתו אצל מעבידו, יהיה עליו להוכיח שהחרפת מצבו קשורה לסביבת עבודה רועשת ושהיא אינה קשורה לליקוי עמו הוא נולד.

מה עושים אם מדובר במחלה שאינה נמנית ברשימה בחוק?

ישנם מקרים מסוימים בהם מחלתו של עובד יכולה להיחשב כמחלת מקצוע, גם כאשר המחלה אינה מנויה ברשימה הסגורה,

בתי המשפט הרחיבו את הפרשנות להגדרת מחלת מקצוע וכללו בה שני מצבים נוספים שהם:

תאונות מגורמים שאינם נראים לעין ותורת המיקרוטראומה (למשל: סכרת, אירוע לבבי וכדומה).

מהי תורת המיקרוטראומה?

“תורת הפגיעות הזעירות” היא למעשה הלכה משפטית שפותחה על ידי בית הדין לעבודה במטרה להעניק מענה לעובדים אשר חלו במחלה שנגרמה בעקבות תנאי עבודתם, אולם המחלה אינה נכללת בהגדרה של מחלת מקצוע ואינה מנויה ברשימת מחלות המקצוע של תקנות הביטוח הלאומי.

כלומר, כניסה בדרך האחורית.

מחלת מיקרוטראומה מוגדרת כמחלה אשר נוצרה כתוצאה מסדרה של פגיעות זעירות החוזרות על עצמן באופן שכל אחת מהפגיעות תורמת את חלקה להתגבשות הנזק הסופי שהוא למעשה המחלה עצמה.

הפגיעות הזעירות כשלעצמן אינו פוגעות באדם, אולם יחד ולאורך זמן הפגיעה משמעותית ומתגבשת לכדי נזק ו/או מחלה.

גם כאן על העובד להוכיח כי ישנו קשר עובדתי, סיבתי וישיר בין הפגיעות הזעירות שהוא חווה לבין מצבו הבריאותי.

אז מה עושים?

מגישה תביעה לביטוח לאומי בדומה להליך של "תאונת עבודה", כאשר כן יבחן הביטוח לאומי אם אכן קיימת תשתית עובדתית מספקת בה מתקיים בזמן העבודה של הנפגע ביצוע רציף של תנועות זהות חוזרות ונשנות אשר דומות מהותן אחת לשנייה.

אם התשובה חיובית הביטוח לאומי עשוי להכיר במחלה כ"מחלת מקצוע"

נציין כי על פי רוב במקרים הללו הביטוח לאומי מערים קשיים ודוחה את התביעות, אולם חשוב לדעת לא להתייאש ולא לוותר!

תשתית עובדתית

יש להגיש תביעה לבית הדין כאשר יש להוכיח את התשתית העובדתית כאשר על פי רוב בית הדין לעבודה ממנה מומחה רפואי מטעמו אשר יחווה את דעתו בנוגע לשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה של הנפגע לבם הפגיעות מהן הוא סובל.

זימון לוועדה רפואית

אם הפגיעה הוכרה כמחלת מקצוע, הנפגע יזומן לעמוד בפני ועדה רפואית אשר תבחן את מצבו ותקבע לו אחוזי נכות,

ובהתאם לכך תקבע זכאותו לקבלת מענק או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.