רשלנות רפואית בניתוח

מקרה בו הניתוח צלח היטב, אך בסיומו, בטעות, גרם המנתח כוייה בבטנו של המנוּתח - האם יפוצה?

הניתוח הגשים את מטרתו והגידול הוסר.

לקראת השלמת הניתוח וסגירת החתך, השתמש המנתח במים חמים לניקוי הפצע ולמניעת זיהומים.

ברם, הטמפרטורה של המים הייתה גבוהה מדי ואלה גרמו לכוויה בדופן בטנו של התובע.

 

המנתח הודה ובית המשפט נכנס לתמונה

מאחר והמנתח הודה בעובדות אלו, נותר לבית המשפט לקבוע בשתי שאלות:

האם קיים קשר סיבתי בין השימוש האמור במים לבין הצלקת שנותרה על דופן בטנו של התובע; מה הם נזקי התובע ומה הוא אומדנם.

 

התובע טען כי רק למחרת, הגיע המנתח לתובע ועדכן אותו.

רשלנות רפואית בטיפול רפואי
רשלנות רפואית בטיפול רפואי

המנתח ובית החולים התרשלו והפרו את כללי האתיקה ואת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות.

עצם אי-יִדוע החולה בדבר נזקו מיד לאחר האירוע, אף מצדיק פסיקת פיצוי עונשי.

לא זו בלבד אלא שהתובע שוחרר מבית החולים כשבועיים לאחר הניתוח, אולם כעבור מספר ימים הוא אושפז בשנית עם חשש לזיהום במקום הכוויה.

התובע טען, כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי מלא בין אירוע שפיכת המים הרותחים לצלקותיו ולנזקיו הנובעים מהן.

עוד טוען התובע – שעובד בחברת קדישא – כי עקב האירוע, נפגע תפקודו ונגרע כושר השתכרותו באופן ממשי, ועל הנתבעים לפצות אותו בגין מלוא נזקיו.

המנתח ובית החולים טענו כי לקראת סוף הניתוח, לצורך הבטחת ניקוי מרבי ומניעת זיהום דרך החתך הניתוחי, ביקש המנתח מים חמים לשטיפת הפצע.

לאחר שפיכת המים, נראה שהעור באותו אזור החל להתקלף ולפיכך נקראה רופאת מומחית לכירורגיה פלסטית אשר נתנה את הנחיותיה להמשך טיפול.

במהלך אשפוזו של התובע לאחר הניתוח, הכוויה החלה להיסגר ולא היו אירועים מבחינה כירורגית שראויים לציון.

עוד הם טענו כי אין כל קשר סיבתי בין הכוויה שנגרמה לבין נזקי התובע הנטענים והמוכחשים.

חשוב לזכור כי התובע עבר ניתוח חשוב ומוצלח, והצלקת שנותרה היא צלקת ניתוחית בלבד ואילו הכוויה התרפאה זה מכבר.

 

המקרה הגיע לפתחו של בית המשפט אשר קבע כי למעשה, בהעדר מחלוקת בדבר השימוש במים חמים מדי לצורך חיטוי חתך הניתוח, ועל-יסוד חוות הדעת הרפואית של המומחית מטעם בית המשפט, עולה באופן ברור, כי לתובע נגרמה כוויה שהחלימה אך הותירה צלקת בדופן בטנו.

צלקת זו נוספת על הצלקת הניתוחית.

לצד זאת, בל נשכח כי התובע עבר אצל הנתבע ניתוח מציל חיים ומוצלח שבוצע על-ידי המנתח, ויש לְשָבּח את בית החולים והמנתח על כך.

אולם עולה כי לוּ הצוות הרפואי בחדר הניתוח היה בודק כדבעי את טמפרטורת המים לפני השימוש שנעשה בהם לחיטוי הפצע לפני תפירתו (ויש להניח כי הדבר יכול היה להיעשות באמצעות בדיקה פשוטה למדי, טבילת יד או באמצעות מד חום פשוט), דומה שהכוויה – שהיא הנזק הרפואי מושא ההליך דנן – הייתה נמנעת בנסיבות העניין.

מכאן, חבים הנתבעים, באמצעות בית החולים, לפצות את התובע בגין נזקו הנובע מהכוויה.

 

גובה הפיצוי

לאחר שבית המשפט הכריע כי המנתח ובית החולים אחראים נגש לבחון מהו הנזק שנגרם לתובע.

בית המשפט בחן האם נגרמו לתובע הפסדי שכר  לעבר והאם יגרמו לו הפסדים לעתיד, ומצא כי רק בסמוך לניתוח נגרמו לו הפסדים ולאחר מכן חלה עלייה בשכרו.

בית המשפט בחן את העזרה שניתנה לו, ההוצאות שנגרמו לו והסבל שנגרם.

בית המשפט העמיד את הפיצוי על סל של 73,300 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

השאר/י תגובה

אודות עו"ד שלהבת רובין

עו"ד שלהבת רובין מתמחה זה כ-20 שנים בייצוג ובייעוץ משפטי בתחום תביעות נזקי הגוף ופועלת למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תאונות תלמידים בבית הספר ומחוצה לו ותביעות חיילים ושוטרים במהלך השירות. כמו כן, מייצגת עו"ד רובין נפגעים כתוצאה ממקרי רשלנות שונים

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו בפייסבוק

קטעי וידאו אחרונים

הרשם לניוזלטר שלנו

אך ורק עדכונים חשובים, אנו מתחייבים לא לשלוח ספאם